הלוואה של שתיים-שלוש לירות שבנתה שוק: סיפורו של בנק הלוואה וחיסכון

ירושלים, סוף שנות העשרה. רחוב יפו היה עדיין שדרת החיים של העיר המתעוררת, וממול לבית העם הישן נפתחו דלתות משרד חדש ושקט. שמונים ואחד חברים הקימו בין השנים 1918-1919 אגודה שקראו לה "בנק הלוואה וחיסכון", עם הון עצמי של כמאה וחמישים עד מאתיים לירות מצריות בלבד, ובגיבוי ארגון הג'וינט, שבראשו עמדה סולה דה פול.

האיש שעמד מאחורי הדלפק היה מרדכי בן הלל הכהן, מנהל הסניף, שנודע בקרב הלקוחות בסבר פנים יפות ובנכונות להקשיב למצוקותיהם. מי שנכנס לבנק הרגיש, כך מספרים, כמו בבית. עיקר פעילות הבנק נשענה על הלוואות חסד ללא ריבית לבעלי מלאכה ולנצרכים, הסכום המרבי עמד על עשר לירות, אך רוב ההלוואות הסתכמו בשתיים-שלוש. לצד ההלוואות עודד הבנק את חבריו לחסוך, אפילו עשרה גרושים לחודש.

, עם הון עצמי של כמאה וחמישים עד מאתיים לירות מצריות בלבד, ובגיבוי ארגון הג

אך פרסומו הגדול של הבנק הגיע בשנות השלושים, ממרחק כמה מאות מטרים מרחוב יפו, בשוק מחנה יהודה. באותן שנים עמד השוק בפני מהפך: הדוכנים הפתוחים ביקשו להפוך לחנויות אבן של ממש, ובעלי המלאכה והסוחרים זקוקים היו למימון שלא יכלו למצוא בקלות. בנק הלוואה וחיסכון נענה לצורך במעשה שתואר כחלוצי, ופתח את קופתו לבניית החנויות החדשות. ההשפעה הייתה כה ממשית, עד שחלק מהשוק נקרא על שם הבנק: "שוק הלוואה וחיסכון".

גורלו של הבנק עצמו לא היה פשוט. בפברואר 1948 נהרס משכנו בפיצוץ. לאחר מכן שוקם הבניין, התנשא לגובה חמש קומות ואף נוסף לו מרתף כספות; בשנת 1954 חזר הבנק למשכנו המשופץ ברחוב בן יהודה. אך הקשיים הכלכליים לא חדלו, ובשנת 1972, לאחר שהגיע למצב של כמעט חדלות פירעון, נמכר הסניף הירושלמי לבנק מזרחי בסכום של ארבעה-עשר מיליון לירות, למורת רוחם של חלק מחבריו. ארבעים ושש שנות פעילות באו לסיומן.

שתיים-שלוש לירות לאדם אחד. כפול עשרות סוחרים. כך נבנה שוק מאבן.

היום, כשאתם מהלכים בין הדוכנים ומחפשים מה טרי ומה שווה, אפליקציית שוקWAY כאן בשבילכם, מפה חיה, מבצעים ועדכונים מהשוק שהלוואות חסד עזרו לבנות.

מבוסס על מקורות היסטוריים, העיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל והספרייה הלאומית.