מחצבה, מסעדה ועשן פתיליות: הסיפור הנשכח של השוק העירקי

יש מקומות שמחביאים את עומקם מתחת לפני הקרקע. כדי להגיע אליהם צריך לרדת במדרגות, לוותר על אור הרחוב, ולתת לעיניים להסתגל לצל. כך היה גם עם אחד הפינות המיוחדות ביותר שהיו בשוק מחנה יהודה, רחבה שקועה בסלע, שבה פעמה חיים שלמים.

השוק שכונה "שוק ב'", ושמו הנפוץ היה השוק העירקי, נפתח בשנת 1931. את שעריו פתחו סוחרים שעלו מעירק, זמן קצר לאחר הקמת שוק הלוואה וחיסכון. הכניסה אליו לא היתה ישרה ופשוטה: נכנסים בסמטה צרה הסמוכה לרחוב יפו, עושים סיבוב פנימה, ויוצאים בסמטה אחרת. דרך קצרה, אבל מי שהלך בה ידע שנכנס לעולם בפני עצמו.

השוק שכונה "שוק ב'", ושמו הנפוץ היה השוק העירקי, נפתח בשנת 1931

בדוכניו של השוק העירקי נמכרו ירקות ופירות, בשרים ומאפים, הצרכים היומיומיים של ירושלים שבין המלחמות. אבל הלב האמיתי של המקום היה בקצהו, לכיוון רחוב אגריפס: שם יורדים במדרגות, ופתאום הרצפה נגמרת ומתחילה רחבה שקועה, נמוכה ממפלס השוק.

הרחבה הזו לא נוצרה בידי בוני השוק. היא קדמה להם באלפיים שנה. הסלע שם נחצב עוד בימי בית שני, כאשר שימש כמחצבה. הדורות שעברו מאז הניחו שכבות של שכחה מעליו, עד שסוחרי השוק העירקי ירדו אליו ומצאו בו מקום מחיה.

ברחבה העתיקה הזו שכנה מסעדת עזורה. הבישול היה על פתיליות, והעשן והריח מילאו את החלל הסלעי. לצד המסעדה פעלו חמארות, מקומות לגימה חריפה וקפה, ועל שולחנות נמוכים הוטלו קוביות שש-בש ונופלו קלפים. בין ביס לביס, בין לגימה ללגימה, עברו שעות הצהריים הירושלמיות.

מה שהיה כאן הוא נדיר: שכבה על גבי שכבה של שימוש אנושי. מחצבה שהפכה לרחבה, רחבה שהפכה למסעדה, מסעדה שהפכה לזיכרון. עולים מעירק שמצאו בסלע הירושלמי מקום לשבת, לאכול ולשחק, ובכך הפכו חלק מהסיפור הארוך של השוק.

השוק מחנה יהודה ממשיך לשאת בתוכו שכבות כאלה, גם כשאינן נראות לעין. אפליקציית שוקWAY מזמינה אתכם לגלות את הסיפורים שמאחורי הדוכנים, הסמטאות והמדרגות, כי השוק הוא תמיד יותר ממה שנראה ממפלס הרחוב.

מבוסס על מקורות היסטוריים, העיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל והספרייה הלאומית.