משפחת וולירו: בעלי האדמה שגרמו לכל זה לקרות

לפני שהיו כאן דוכנים וריחות תבלינים, לפני שהיו חנויות אבן וצעקות רוכלים, היה כאן ישימון. כך לפחות קראו לו חלק מבני משפחת וולירו, כשהביטו בחלקות האדמה שנרכשו לאורך דרך יפו בירושלים. קרקע שוממה, לא מבטיחה, שנראתה כמשא ולא כנכס. הם טעו.

משפחת וולירו רכשה חלקות אדמה רבות לאורך הציר המרכזי שחיבר את ירושלים אל העולם, דרך יפו. הרכישות לא היו מובנות מאליהן: יש הטוענים שחלק מבני המשפחה התנגדו להן בתוקף, ורק בדיעבד התברר שאותן חלקות שנדחו בבוז הן שהניחו את היסודות לעושר שבא אחריהן.

משפחת וולירו רכשה חלקות אדמה רבות לאורך הציר המרכזי שחיבר את ירושלים אל העולם, דרך יפו

האגדות מספרות על אחת העסקות שבהן נרכשה חלקה בדרך שאפשר לכנותה, בלשון עדינה, בלתי שגרתית. לפי הסיפור, הגיע וולירו לבעל הקרקע הערבי עם שק אורז על גבי חמור. בעל הקרקע הרים אבן, השליך אותה, ואמר: מהנקודה שבה אנו עומדים ועד מקום נפילת האבן, זה מה שתקבל בתמורה לשקך. העסקה נסגרה. האבן נפלה. השוק, בסופו של דבר, קם.

כאשר החלו רוכלים ופלאחים להשתמש בחלקות לסחר ולמסחר, לא ישבה המשפחה בחיבוק ידיים. באמצעות גובים מטעמה, גבתה וולירו דמי שימוש בקרקע, מה שנקרא בפי הסוחרים "הארדיה". כך הפכה הקרקע השוממת לנכס מניב, עוד לפני שהוקמה עליה אפילו חנות אחת.

השינוי הגדול הגיע ביולי 1922. באותו קיץ נמכרו חלקות לסוחרים, שלא הסתפקו בצריפי העץ הזמניים שעמדו שם עד אז, הם הרסו אותם ובנו תחתיהם חנויות אבן. הישימון של פעם החל ללבוש צורה של שוק של ממש, קבוע ומוצק.

גם בתוך המשפחה עצמה היו תוכניות שלא יצאו אל הפועל. חלקה שהייתה בקרבת רחוב אגריפס יועדה על ידי בני המשפחה לבניית שכונה לזכר אביהם שנפטר. הכוונה הייתה לשמר את שמו בלבנים ובאבן. אך התוכנית לא מומשה, והקרקע נמכרה אף היא, והפכה לחלק מהשוק הגדל והולך.

כך, בין עסקת אורז-ואבן לבין חלום שכונה שלא קם, בנתה משפחת וולירו, בכוונה ושלא בכוונה, את הבסיס שעליו עומד שוק מחנה יהודה עד היום.

בפעם הבאה שתצעדו בסמטאות השוק, בין חנויות האבן הצפופות, כדאי לעצור רגע ולחשוב: מישהו, לפני יותר ממאה שנה, עמד כאן על קרקע שוממת, ראה בה עתיד, ורכש אותה בשק אורז. אפליקציית שוקWAY מזמינה אתכם להכיר עוד סיפורים כאלה, ולגלות את השכבות ההיסטוריות שמתחת לשוק החי שאוהבים כולנו.

מבוסס על מקורות היסטוריים, העיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל והספרייה הלאומית.