יום שישי בבוקר הוא הזמן שבו שוק מחנה יהודה מגיע לשיאו. הדוכנים עמוסים, הסמטאות צפופות, וכל ירושלים נדמה שהגיעה לקנות לפני השבת. בנובמבר 1968, ביום שישי כזה, הוטמן מטען נפץ במכונית שהוחנתה ברחוב אגריפס, מול המספרה של עובדיה.
כשהמטען התפוצץ, נהרגו שנים-עשר קונים וסוחרים. קרוב לשישים נפצעו. אלה היו אנשים שבאו לשוק לצורך הפשוט ביותר, לקנות ירקות, לסגור שבוע, להיפגש עם שכן. הפיגוע ברחוב אגריפס נחשב עד היום לאחד הקשים שידע השוק.
כשהמטען התפוצץ, נהרגו שנים-עשר קונים וסוחרים
הפרטים הידועים הם מעטים וברורים: מיקום, יום, מספרים. מאחורי כל אחד מהמספרים האלה עמד אדם עם שם, עם בית, עם מישהו שחיכה לו.
שוק מחנה יהודה נולד בסוף המאה התשע-עשרה כשוק פתוח שנועד לשרת את תושבי השכונות החדשות מחוץ לחומות. לאורך עשרות שנים עבר בו כל מה שעברה ירושלים, מלחמות, חלוקות, מתחים, ימים קשים.
המפה החיה · שוק מחנה יהודה
השוק גדול. אתם לא תלכו לאיבוד.
הדרכה מדוכן לדוכן, לפי מה שאתם רואים סביבכם ולא לפי מצפן.
ובכל זאת, השוק שב לפעול. לא כמחווה, לא כהצהרה, אלא מפני שהסוחרים פתחו את הדוכנים, והקונים חזרו לקנות. כך נהג השוק לאורך השנים: לא נסגר גם לאחר אירועים קשים. ההמשכיות הזו לא מחקה את הכאב ולא ביטלה את האובדן, אך היא מספרת משהו על אופיו של המקום ועל האנשים שמילאו אותו דור אחר דור.
רחוב אגריפס ממשיך להיות אחד הצירים הראשיים של השוק. המספרות, הדוכנים, הקולות, חיים שוק מחנה יהודה ממשיך להתקיים בהם, נושא בתוכו גם את הימים שרצה לשכוח ולא יכול.
מבוסס על מקורות היסטוריים, העיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל והספרייה הלאומית.
תגובות
עדיין אין תגובות. היו הראשונים לספר את הסיפור שלכם.
הוספת תגובה
כל תגובה עוברת אישור לפני פרסום.