כוסית, קלפים וספירט: סיור בין חמארות השוק ההולכות ונעלמות

בין הדוכנים והקריאות, בין ריח הגבינה לריח הבשר, היו בשוק מחנה יהודה מקומות שלא ביקשו תשומת לב. דלת צרה, מדף עם בקבוקים, כמה שרפרפים, וחמארה. בית-מרזח שאינו מכנה עצמו כך, שפועל בשעות שבין העמל לשינה.

ברחוב השזיף פעלה חמארתו של דוד איצר. בחלקה הקדמי ישב מרקו, שאיש לא ידע בדיוק מה תוארו הרשמי, אך ידיו ידעו להחזיר אבר שנקע למקומו. שכרו נגבה בכוסית או בקפה. בחלקה הפנימי של אותה חמארה עצמה התנהל מועדון קלפים, שקט ומסודר. שני עולמות תחת קורת גג אחת.

ברחוב השזיף פעלה חמארתו של דוד איצר

חמארת תורגמן, שניהל מוריס תורגמן ואחריו בנו, הייתה מקום שאוהבי הטיפה המרה מצאו בה נחמה, חלקם מן העלייה הרוסית, כולם יודעים שהכוסות נמזגות במדידה, לא פחות ולא יותר. מוריס היה אביו של שחקן הכדורסל פפי תורגמן, אך בחמארה לא דיברו על כדורסל.

ברחבת השוק העירקי ניהל הסבא יהודה און חמארה לצד האטליז שלו. בחלק החיצוני, קלפים, שש-בש ודומינו; בחלק הפנימי, שתייה. ברחוב אגריפס, חמארת חיימזון, שליצני השוק קראו לה "חיים אסון", זיקקה ספירט שנמכר לצריכה רפואית, להפעלת פתיליות, ולשתיינים שלא הגיע כיסם לערק של ממש.

בשוק העירקי פעלה גם חמארתו של ישראל שלח: משקאות חריפים מאחור, קפה וקלפים מלפנים. וצמוד למסעדת רחמו ברחוב האשכול 5 פעלה חמארת גימי אלבלק, שחבריה כונו "הפרלמנט של גימי", אגודת-סתר של ותיקי השוק. גימי הכין בעצמו חלק מהערק, כארבעים סוגים, מפירות העונה.

אלי אבוקסיס, אב לתשעה ילדים, הפעיל כוך קטן שנפתח בערב לאחר סגירת החנויות. ביום הסתובב ומכר כוסות תה לסוחרים; בלילה ניצל שיפודים על מנגל קטן בחזית, הוציא שני שולחנות ושרפרפים לרחוב, ומזג ערק וברנדי. חמארת מיכה בשוק הגרוזיני פעלה שנים רבות ובכל שעות היממה, עם ארבעה שולחנות פורמייקה לקלפים ושש-בש.

ואחרונה, האשכנזית הוותיקה: חמארת אליהו וחביבה פרץ בכניסה לרחוב מחנה יהודה 5. אליהו חבש מגבעת, וחביבה הסתובבה בחלוק של מפעל אתא. שעות פעילותה, מהבוקר עד אחר הצהריים, כמו חנות ירקות לכל דבר.

כל אחת מהחמארות האלה הייתה בעצם מועדון חברים ללא תעודת התאגדות. מקום שבו הכוסית הייתה תירוץ, והשיחה, העיקר. השוק שמר עליהן בשקט, כמו שהוא שומר על הרבה דברים.

גם היום, מי שמסתובב בסמטאות מחנה יהודה עם אפליקציית שוקWAY, עשוי למצוא פינות שהמפות הרשמיות מחמיצות. החמארות הולכות ונעלמות, אך הרוח שלהן, רוח השיחה, הכוסית והחברות, עדיין מרחפת בין הקמרונות.

גלה את השוק שמאחורי השוק, שוקWAY מחכה לך.

מבוסס על מקורות היסטוריים, העיתונות ההיסטורית של ארץ ישראל והספרייה הלאומית.